הקשר בין סגנון המנהיגות של מנהל מחלקה בבית חולים ושיתוף הפעולה שלו עם האחות האחראית, לבין אקלים איכות ובטיחות מטופלים

הקשר בין סגנון המנהיגות של מנהל מחלקה בבית חולים ושיתוף הפעולה שלו עם האחות האחראית, לבין אקלים איכות ובטיחות מטופלים מחקר לשם מילוי חלקי של הדרישות לקבלת תואר דוקטור לפילוסופיה" מאת נורית פורת הוגש לסינאט אוניברסיטת בן גוריון בנגב 8..9 ל' תשרי תש"ע באר שבע

הקשר בין סגנון המנהיגות של מנהל מחלקה בבית חולים ושיתוף הפעולה שלו עם האחות האחראית, לבין אקלים איכות ובטיחות מטופלים מחקר לשם מילוי חלקי של הדרישות לקבלת תואר דוקטור לפילוסופיה" מאת נורית פורת הוגש לסינאט אוניברסיטת בן גוריון בנגב אישור המנחים: ד"ר דינה ואן דייק: פרופ' יוחנן פייזר: פרופ' מאיר ברזיס: אישור דיקן בית הספר ללימודי מחקר מתקדמים ע"ש קרייטמן: 8..9 ל' תשרי תש"ע באר שבע

העבודה נעשתה בהדרכתם של: ד"ר דינה ואן דייק, המחלקה לניהול מערכות בריאות, הפקולטה למדעי הבריאות ובית הספר לניהול, אוניברסיטת בן גוריון שבנגב. פרופ' יוחנן פייזר, המחלקה לניהול מערכות בריאות, הפקולטה למדעי הבריאות ובית הספר לניהול, אוניברסיטת בן גוריון שבנגב. פרופ' מאיר ברזיס, המרכז לאיכות ובטיחות קלינית, הדסה ובית הספר לבריאות הציבור והפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית, ירושלים.

תודות אני רוצה להודות מעומק ליבי למנחים שלי, ד"ר דינה ואן דייק, פרופ' מאיר ברזיס ופרופ' יוחנן פייזר על תמיכתם, עידודם, עזרתם, והנחייתם המושקעת והמקצועית לאורך כל הדרך. להנהלת המרכז הרפואי הדסה, פרופ' שלמה מור יוסף, ד"ר יאיר בירנבאום, פרופ' צבי שטרן, גב' אורלי רותם- פיקר, גב' עמליה שניידר וגב' אפרת ויינגרט-אימרל על נכונותם, תמיכתם ואישורם לביצוע המחקר בבתי החולים של הדסה מתוך פתיחות ושקיפות, דבר שלכשעצמו מבטא גישה של תמיכה בקידום איכות ובטיחות בטיפול. לפרופ' יוסי פליסקין ולצוות המחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן גוריון בנגב על חווית לימודים מרתקת ומעשירה. למכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות, שמצא את המחקר ראוי להענקת מלגה. לכל מנהלי המחלקות, האחיות האחראיות, הרופאים והאחיות שהשתתפו במחקר, הקדישו מזמנם ואפשרו את ביצועו. לצחי עין דור על עבודה מקצועית, מהמעלה הראשונה, בכל מה שקשור לעיבוד נתונים. לחברותי לעבודה בלה בר כהן, רויטל זלקר, נאוה ברוורמן וסיגל תקווה-שפרן על העידוד והתמיכה האישית והמיוחדת שסייעו לי רבות. תודה מיוחדת לבן זוגי אילן, אחותי אמירה ובתי איה האהובים על תמיכתכם, עזרתכם ועידודכם לאורך כל הדרך ובמיוחד בימים קשים. 4

מוקדש באהבה להורי, אביבה (ז"ל) וזלמן גרינברג 5

תוכן עניינים תקציר... עמוד 4 8 6 7 8 9 4 9 9 4 4 4 44 46 46 47 48 49 5 54 55 56 56 58 59 מבוא... מטרות המחקר וחשיבותו... יעדים... חשיבות הנושא... סקירת ספרות... מנהיגות... תיאוריות המנהיגות המרכזיות... מנהיגות מעצבת Leadership) (Transformational כתיאוריה מובילה כיום... מנהיגות מעצבת לעומת מתגמלת: מודל "הטווח המלא של המנהיגות"... מנהיגות מעצבת Leadership) (Transformational... מנהיגות מתגמלת Leadership) (Transactional... העדר מנהיגות: התעלמות / הימנעות ) (Laisser-Faire... תוצאות סגנון המנהיגות... מנהיגות וניהול... מנהיגות רפואית... חשיבות ההנהגה הרפואית... מכשולים בדרך למנהיגות רפואית... כישורי מנהיגים רפואיים... הגדרת איכות ברפואה... הקשר בין סגנון המנהיגות של מנהל המחלקה לאיכות קלינית... שיתוף פעולה בין מנהלי מחלקות ובין אחיות אחראיות... הגדרות לשיתוף פעולה... חשיבות שיתוף פעולה בין רופאים ואחיות... מגדר והשפעתו על שיתוף הפעולה בין רופאים ואחיות... שינויים ארגוניים המשפיעים על שיתוף הפעולה... גורמים המעודדים שיתוף פעולה בין רופאים לאחיות... תרבות ארגונית ואקלים ארגוני... תרבות ואקלים בטיחות מטופלים... שילוב בטיחות המטופל במיקרו-מערכת רפואית... מנהיגות והשפעתה על תרבות בטיחות... תרבות ואקלים איכות... מנהיגות והשפעתה על תרבות ואקלים איכות... מודל המחקר... השערות המחקר... שיטה... המדגם... משתני המחקר... כלי המחקר... 6

תוכן עניינים שאלון המנהיגות MLQ כלי לאומדן אקלים בטיחות מטופלים של עמוד 59 6 66 69 7 7 74 74 75 76 76 77 86 87 9 9 95 98 4 5 6 7 5 6 7 8 9... (Multifactor Leadership Questionnaire) ה- (AHRQ) Agency for Healthcare Research and Quality... כלי לאומדן אקלים איכות מחלקתי... כלי להערכת שיתוף הפעולה בין מנהל המחלקה לבין אחות האחראית... שיטת עיבוד הנתונים... אישורים לביצוע המחקר... מקום ביצוע המחקר... תקופת איסוף הנתונים... ממצאים... סטטיסטיקה תיאורית... תיאור גרפי של התפלגויות ציוני המנהיגות בקרב הסקטורים השונים במחלקה... תיאור גרפי של התפלגויות ציוני אקלים בטיחות ואקלים איכות בקרב הסקטורים השונים במחלקה... תיאור גרפי של התפלגויות ציוני שיתוף הפעולה בין מנהלי מחלקות לאחיות אחראיות... בחינת המתאמים בין דיווחי מדדי המנהיגות, אקלים הבטיחות ואקלים האיכות של האחיות, הרופאים והאחיות האחראיות במחלקה... ממצאים: בחינת השערות המחקר... השפעת תפישת סגנון המנהיגות של מנהל המחלקה על תפישת אקלים הבטיחות והאיכות בקרב אחיות המחלקה השפעת תפישת סגנון המנהיגות של מנהל המחלקה על תפישת אקלים הבטיחות והאיכות בקרב רופאי המחלקה השפעת תפישת סגנון המנהיגות של מנהל המחלקה על תפישת אקלים הבטיחות והאיכות בקרב האחיות האחראיות... בחינת מידת ההתאמה בין ציוני המנהיגות של הסקטורים השונים במחלקה (אחיות, רופאים, אחיות אחראיות) לבין מדדי שיתוף הפעולה בין מנהל המחלקה לאחות האחראית... בדיקת האפשרות כי ציון שיתוף הפעולה בין מנהל המחלקה לאחות האחראית יתווך את הקשר שבין ציון המנהיגות של מנהל המחלקה ובין ציוני הבטיחות והאיכות... בחינת הקשר בין מדדי אקלים הבטיחות ובין מדדי אקלים האיכות כפי שמדווחים על ידי הסקטורים השונים במחלקה... ממצאים נוספים ניבוי ציון המנהיגות של מנהל המחלקה על ידי הנתונים הדמוגראפיים והמקצועיים של מנהל המחלקה... ניבוי ציוני אקלים הבטיחות על ידי הנתונים הדמוגראפיים והמקצועיים של מנהל המחלקה... ניבוי ציוני אקלים האיכות על ידי הנתונים הדמוגראפיים והמקצועיים של מנהל המחלקה... בחינת הקשר בין הנתונים הדמוגראפיים והמקצועיים של מנהל המחלקה והאחות האחראית לבין ציוני שיתוף הפעולה בין מנהל המחלקה לאחות האחראית... בחינת ההבדלים בין מחלקות שנמצאות בשליש העליון לבין מחלקות שנמצאות בשליש התחתון על פי מדדי המנהיגות, אקלים הבטיחות והאיכות,במדדים הדמוגראפיים של מנהל המחלקה ומדדי שיתוף הפעולה בין מנהל המחלקה לאחות האחראית... דיון... מגבלות המחקר... סיכום... תרומתו וחדשנותו של המחקר... המלצות יישומיות... המלצות למחקר עתידי... מקורות... 7

תוכן עניינים נספחים: כלי המחקר... נספח : שאלון להערכת סגנון מנהיגות... MLQ נספח : שאלון אקלים בטיחות מטופלים...... נספח : כלי לאומדן אקלים איכות מחלקתי... נספח 4: שאלון להערכת שיתוף הפעולה בין מנהל המחלקה לבין האחות האחראית (שאלון למנהל המחלקה ושאלון לאחות האחראית)... נספחים: ממצאים נספח 5: מדרג דיווחי החשיבות של משתני אקלים האיכות כפי שדווחו על ידי הסקטורים השונים במחלקה (אחיות, רופאים ואחיות אחראיות)... נספח 6: ממצאים בנוגע לשיתוף הפעולה בין מנהלי מחלקות לאחיות אחראיות... בחינת מידת ההתאמה בין מדדי שיתוף הפעולה המדווחים על ידי מנהל המחלקה לבין מדדי שיתוף הפעולה המדווחים על ידי האחות האחראית... בחינת טיב הקשר בין דיווחי מנהלי המחלקות ודיווחי האחיות האחראיות במדדי שיתוף הפעולה הקשורים לבניית אמון... בחינת מידת ההתאמה בין עולמות התוכן של שיתוף הפעולה המדווחים על ידי מנהלי המחלקות לבין עולמות התוכן של שיתוף הפעולה המדווחים על ידי אחיות אחראיות... מדרג דיווחי משתני שיתוף הפעולה בין מנהל המחלקה והאחות האחראית... נספח 7: בחינת ההבדלים בהתפלגות התפישות לגבי תמיכת מנהל המחלקה, האחות האחראית והנהלת בית החולים ביוזמות לשיפור איכות בקרב הסקטורים השונים... בחינת האפשרות כי תמיכת מנהלי המחלקות ביוזמות לשיפור איכות תתווך את הקשר שבין גורם המנהיגות ובין מדדי האיכות והבטיחות... נספח 8: ממצאים בנוגע לגורמי מאמץ יתר, אפקטיביות וסיפוק מההנהגה... בחינת טיב הקשר בין גורמי מאמץ יתר, אפקטיביות וסיפוק מההנהגה משאלון המנהיגות ובין ציוני המנהיגות, אקלים הבטיחות והאיכות בקרב הסקטורים השונים... נספח 9: ממצאים בנוגע לשאלה, האם ראוי שהצגת תוכניות לאיכות ובטיחות קלינית תהיה קריטריון לבחירת מנהל מחלקה או לחידוש כהונתו?... סטטיסטיקה תיאורית בנוגע לשאלה, האם ראוי שהצגת תוכניות לאיכות ובטיחות קלינית תהיה קריטריון לבחירת מנהל מחלקה או לחידוש כהונתו?... בחינת ההבדלים בין מנהלים שהשיבו בחיוב על השאלה בנוגע להצגת תוכנית איכות ובטיחות כקריטריון לבחירת מנהל מחלקה לעומת מנהלים שהשיבו בשלילה... נספח : ניתוח ממצאי התשובות לשאלות הפתוחות בשאלונים השונים... ניתוח ממצאי התשובות לשאלות הפתוחות בשאלון אקלים בטיחות מטופלים... ניתוח ממצאי התשובות לשאלות הפתוחות בשאלון אקלים איכות ממחלקתי... ניתוח הדוגמאות ליעדים מחלקתיים בשאלון שיתוף הפעולה בין מנהל המחלקה לבין האחות האחראית... נספח : ממצאים בנוגע למשתנה: מספר הפרויקטים לקידום איכות ובטיחות שנערכו בפועל בשנים -5 8 במחלקות האשפוז... בחינת ההבדלים, במספר הפרויקטים לקידום איכות ובטיחות שנערכו בפועל, בין רופאים ואחיות... בחינת מידת ההתאמה בין הדיווח על מספר הפרויקטים באיכות שבוצעו בפועל במחלקות ובין ציוני המנהיגות, אקלים האיכות והבטיחות כפי שדיווחו הסקטורים השונים... בחינת שיעור העובדים בכל סקטור אשר היה מודע לכך שנערך סקר שביעות רצון למטופלים במחלקתם... נספח : בחינת הקשר בין מדדי אקלים בטיחות, אקלים איכות וציון מנהיגות ובין פריטים משאלון אקלים האיכות המדווחים על ידי העובדים במחלקה... תקציר באנגלית... עמוד 4 4 46 5 59 6 6 6 6 67 69 69 7 7 7 7 7 75 75 78 84 86 86 86 87 88 9 הניסוח בעבודה הינו פעם בלשון זכר ופעם בלשון נקבה מטעמי נוחות הכתיבה, אך מתכוון לשני המינים באותה המידה 8

מס' טבלה רשימת טבלאות כותרת הטבלה תפקידי מנהלים בכירים ביוזמות לשיפור איכות... המלצות להגברת הסיכוי להצלחה של פרויקטים באיכות בדרך של יוזמת שיתוף פעולה... קווים מנחים ליישום תרבות בטיחות מטופלים... עמוד 6 7 48 6 6 65 66 68 68 69 7 7 7 77 78 87 89 89 9 99 מקדמי Cronbach s α לבדיקת המהימנות הפנימית של שאלון המנהיגות... טעינות עולמות התוכן של שאלון המנהיגות אל גורם-העל שהתקבל באמצעות ניתוח התוכן מקדמי Cronbach s α לבדיקת המהימנות הפנימית של שאלון אקלים בטיחות המטופלים.. טעינות עולמות התוכן של שאלון אקלים בטיחות מטופלים אל גורם-העל שהתקבל באמצעות ניתוח התוכן... מקדמי Cronbach s α לבדיקת המהימנות הפנימית של שאלון אקלים איכות... טעינות עולמות התוכן של שאלון אקלים איכות מחלקתי אל גורם-העל הראשון שהתקבל באמצעות ניתוח התוכן... טעינות עולמות התוכן של שאלון אקלים איכות מחלקתי אל גורמי-העל השני והשלישי שהתקבלו באמצעות ניתוח התוכן... מהימנויות פנימיות עבור ששת ממדי המנהיגות המשתפת בשאלון שיתוף הפעולה... מקדמי Cronbach s α לבדיקת המהימנות הפנימית של שאלון שיתוף הפעולה... טעינות עולמות התוכן של שאלון שיתוף הפעולה אל גורם-העל שהתקבל באמצעות ניתוח התוכן... סיכום תפישות המנהיגות השכיחות בקרב אחיות, רופאים ואחיות אחראיות... סיכום התפישות השכיחות של אקלים הבטיחות ואקלים האיכות בקרב אחיות, רופאים ואחיות אחראיות... סיכום תפישות שיתוף הפעולה השכיחות בקרב מנהלי המחלקות והאחיות האחראיות... מתאמי פירסון לבחינת ההתאמה בין מדדי דיווח האחיות ומדדי דיווח הרופאים... מתאמי פירסון לבחינת ההתאמה בין מדדי דיווח האחיות ומדדי דיווח האחיות האחראיות מתאמי פירסון לבחינת ההתאמה בין מדדי דיווח הרופאים ומדדי דיווח האחיות האחראיות השפעת תפישת סגנון המנהיגות של מנהל המחלקה על תפישת אקלים הבטיחות והאיכות בקרב אחיות המחלקה, רופאי המחלקה והאחיות האחראיות... מקדמי מתאם מסוג פירסון לבחינת מידת ההתאמה בין ציוני המנהיגות של הסקטורים השונים ובין ציוני שיתוף הפעולה בין מנהלי המחלקות ובין האחיות האחראיות... מקדמי הרגרסיה לניבוי משתני התוצאה (אקלים בטיחות ואיכות) על ידי המשתנה המתווך (שיתוף פעולה) תוך שליטה על המשתנה המנבא (מנהיגות), בשלושת הסקטורים: אחיות, רופאים ואחיות אחראיות... מקדמי מתאם מסוג פירסון לבחינת הקשר בין מדדי אקלים הבטיחות ומדדי אקלים האיכות לפי חלוקה לסקטור העבודה במחלקה... 4 5 6 7 8 9 4 5 6 7 8 9 9

מס' טבלה כותרת הטבלה מקדמי הרגרסיה, ערכי zero-correlation ומובהקותם לניבוי ציוני המנהיגות של מנהלי המחלקה (לפי דיווחי אחיות, רופאים ואחיות אחראיות) על פי המשתנים הדמוגראפיים של מנהל המחלקה... מקדמי הרגרסיה, ערכי zero-correlation ומובהקותם לניבוי ציוני אקלים בטיחות (לפי דיווחי אחיות, רופאים ואחיות אחראיות) על פי המשתנים הדמוגראפיים של מנהל המחלקה... מקדמי הרגרסיה, ערכי zero-correlation ומובהקותם לניבוי ציוני אקלים איכות (לפי דיווחי אחיות, רופאים ואחיות אחראיות) על פי המשתנים הדמוגראפיים של מנהל המחלקה... מקדמי פירסון וספירמן לבחינת הקשר בין המדדים הדמוגראפיים והמקצועיים של מנהלי המחלקות והאחיות האחראיות ובין ציוני שיתוף הפעולה בין מנהלי המחלקות ובין האחיות האחראיות... ממוצעים, סטיות תקן, ערכי סטטיסטי ומובהקותם לבחינת ההבדלים בין מיקום המחלקה במדדי המנהיגות, האיכות והבטיחות ובין המדדים הכמותיים ומדדי סולם הסדר... עמוד 4 5 6 7 8 4 5 6 7 8 59 מדרג דיווחי החשיבות של משתני אקלים האיכות כפי שדווחו על ידי האחיות... 9 6 6 6 6 65 66 67 68 7 74 75 75 78 מדרג דיווחי החשיבות של משתני אקלים האיכות כפי שדווחו על ידי הרופאים... מדרג דיווחי החשיבות של משתני אקלים האיכות כפי שדווחו על ידי אחיות אחראיות... מקדמי מתאם מסוג פירסון לבחינת מידת ההתאמה בין הדיווח על שיתוף הפעולה על ידי מנהלי המחלקות ובין הדיווח על שיתוף הפעולה על ידי האחיות האחראיות... מקדמי מתאם מסוג פירסון לבחינת הקשר בין דיווחי מנהלי המחלקות ודיווחי האחיות האחראיות במדדי שיתוף הפעולה הקשורים לבניית אמון... מקדמי מתאם מסוג פירסון לבחינת מידת ההתאמה בין עמדת האחיות האחראיות לגבי מידת המעורבות שצריכה לדעתן להיות למנהלי המחלקות בתחומי הפעילות שלהן לבין עמדת מנהלי המחלקה בנושא זה... מקדמי מתאם מסוג פירסון לבחינת מידת ההתאמה בין עמדת מנהלי המחלקות לגבי מידת המעורבות שצריכה לדעתם להיות לאחיות הראשיות בתחומי הפעילות שלהם לבין עמדת האחיות האחראיות בנושא זה... מדרג דיווחי האחיות האחראיות ומנהלי המחלקות לגבי מידת המעורבות שצריכה לדעתם להיות למנהל המחלקה בתחומי הפעילות של האחות האחראית מדרג דיווחי מנהלי המחלקות והאחיות האחראיות לגבי מידת המעורבות שצריכה לדעתם להיות לאחיות הראשיות בתחומי הפעילות של מנהל המחלקה... מקדמי מתאם מסוג פירסון לבחינת טיב הקשר בין גורמי מאמץ היתר, האפקטיביות וסיפוק מההנהגה משאלון המנהיגות ובין ציוני המנהיגות ומדדי אקלים הבטיחות והאיכות ממוצעים, סטיות תקן, ערכי סטטיסטי ומובהקותם לבחינת ההבדלים בין אופי תשובת המנהל ובין המדדים הכמותיים ומדדי סולם הסדר... קטגוריזציה של תחומי התוכן שהתקבלו בהערות הפתוחות בשאלון אקלים בטיחות מטופלים...... שיעור ההערות הפתוחות שהתקבלו בשאלון אקלים בטיחות מטופלים על ידי האחיות, הרופאים והאחיות האחראיות... שיעור ההתייחסות לתחומי התוכן השונים בשאלון אקלים בטיחות מטופלים בקרב האחיות, האחיות האחראיות והרופאים... 4 5 6 7 8 9 4 4 4

מס' טבלה כותרת הטבלה קטגוריזציה של תחומי התוכן שהתקבלו בהערות הפתוחות בשאלון אקלים איכות... שיעור ההערות הפתוחות שהתקבלו בשאלון אקלים איכות מחלקתי על ידי האחיות, הרופאים והאחיות האחראיות... שיעור ההתייחסות לתחומי התוכן השונים בשאלון אקלים איכות מחלקתי בקרב האחיות, האחיות האחראיות והרופאים... שיעור ההתייחסות לתחומי התוכן השונים בדוגמאות המחלקתיות שניתנו בקרב האחיות, האחיות האחראיות והרופאים... קטגוריזציה של תחומי התוכן שהתקבלו בדוגמאות ליעדי המחלקה בשאלון שיתוף פעולה... שיעור הדוגמאות ליעדי המחלקה שניתנו על ידי מנהלי המחלקות והאחיות האחראיות... שיעור הדוגמאות, על פי תחומי תוכן, ליעדי המחלקה בקרב מנהלי המחלקות והאחיות האחראיות... מקדמי מתאם מסוג פירסון ומובהקותם לבחינת הקשר בין הדיווח על מספר הפרויקטים באיכות שבוצעו בפועל במחלקות ובין ציוני המנהיגות, אקלים האיכות והבטיחות כפי שדיווחו הסקטורים השונים... מקדמי מתאם מסוג Eta ופירסון לבחינת הקשר בין מדדי אקלים בטיחות, איכות וציון המנהיגות ובין פריטים מתוך שאלון אקלים האיכות... עמוד 79 79 8 8 84 84 85 87 9 4 44 45 46 47 48 49 5 5

רשימת גרפים מס' גרף כותרת הגרף עמוד 76 79 8 8 8 84 86 86 9 א'- ג' א'- ג' א'- ג' 4 א'- 4 ג' 5 א'- 5 ג' 6 א'- 6 ג' 7 8 9 התפלגויות ציוני המנהיגות לפי חלוקה לסקטורים השונים... התפלגויות ציוני אקלים הבטיחות הקשור לפעילות המחלקתית כפי שדווח על ידי הסקטורים השונים... התפלגויות ציוני אקלים בטיחות הקשור לפעילות הבין מחלקתית כפי שדווח על ידי הסקטורים השונים... התפלגויות ציוני גורם אקלים איכות כפי שדווח על ידי הסקטורים השונים... התפלגויות ציוני גורם אקלים איכות הקשור לדירוג חשיבות פעילות אקדמאית כפי שדווח על ידי הסקטורים השונים... התפלגויות ציוני גורם חשיבות אקלים איכות הקשור לפעילות המחלקתית כפי שדווח על ידי הסקטורים השונים... התפלגות ציוני שיתוף הפעולה לפי דיווחי מנהלי המחלקות... התפלגות ציוני שיתוף הפעולה לפי דיווחי האחיות האחראיות... התפלגות ציוני המדד המסוכם הקשור למנהיגות, אקלים איכות ואקלים בטיחות כפי שדווח על ידי האחיות...

מס' התרשים רשימת תרשימים כותרת התרשים תיאור ציוני אקלים בטיחות בין מחלקתי לפי דיווחי האחיות,הרופאים והאחיות האחראיות ב 4 המחלקות... תיאור ציוני משתני המנהיגות, אקלים האיכות ואקלים הבטיחות של המחלקות השונות לפי דיווחי האחיות ב 4 המחלקות... תיאור ציוני משתני המנהיגות, אקלים האיכות ואקלים הבטיחות של המחלקות השונות לפי דיווחי הרופאים ב 4 המחלקות... תיאור ציוני משתני המנהיגות, אקלים האיכות ואקלים הבטיחות של המחלקות השונות לפי דיווחי האחיות האחראיות ב 4 המחלקות... תיאור ציוני שיתוף הפעולה בין מנהל המחלקה לבין האחות האחראית לפי דיווחי מנהלי המחלקות (4=N) והאחיות האחראיות (4=N) במחלקות השונות... תיאור ציוני אקלים איכות מחלקתי, אקלים איכות ואקלים בטיחות מחלקתי לפי דיווחי האחיות ב 4 המחלקות... עמוד 8 85 85 85 87 9 4 5 6

תקציר רקע: בבתי חולים בישראל, בדומה לנעשה בחו"ל, חלה התעוררות בשנים האחרונות בנושא חקירת איכות הטיפול ומניעת טעויות, בעיקר במערכת האמבולטורית. עם זאת, במערכת האשפוזית, נראה שקיימים עדיין מחסומים לפיתוח הנושא של מדידה ושיפור איכות ובטיחות. מאחר שבישראל כוח ניכר נתון בידי מנהל מחלקה של בית חולים, ראוי למקד הערכה והבנה של עמדת מפתח זו ביחס לאיכות ובטיחות הטיפול. מטרת המחקר: לבדוק את הקשר שבין סגנון המנהיגות של מנהל המחלקה, שיתוף הפעולה בינו ובין האחות האחראית וההשפעה שיש לגורמים אלו על אקלים איכות הטיפול ועל אקלים בטיחות המטופלים במחלקה. השערות המחקר היו כי יימצאו קשרים בין מאפייני מנהיגותו של מנהל מחלקה ושיתוף הפעולה שלו עם האחות האחראית לבין מאפייני אקלים איכות ואקלים בטיחות מטופלים. הונח שככל שסגנון מנהיגותו של מנהל המחלקה יהיה מעצב יותר ושיתוף הפעולה שלו עם האחות האחראית יהיה טוב יותר כך תפישת אקלים האיכות והבטיחות בקרב הצוות הרפואי תהיה חיובית יותר. שיטה: המחקר התבצע ב - 4 מחלקות אשפוז של המרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה הכולל שני בתי חולים: האחד על הר-הצופים והשני בעין-כרם. המדגם כלל: 459 נבדקים מתוכם: אחיות מוסמכות שעובדות במשרה מלאה. מהם: 7 נשים, 7 גברים ו- 5 שלא דיווחו על המגדר שלהם (שיעור היענות: 87.7%), 66 רופאים שעובדים במשרה מלאה. מהם: 5 נשים, גברים ו- 4 שלא דיווחו על המגדר שלהם (שיעור היענות: 77.%), 4 אחיות אחראיות. מהם: 6 נשים ו- 5 גברים (שיעור היענות: %) ו- 4 מנהלי מחלקה. מהם: 6 נשים ו- 5 גברים (שיעור היענות: 95.%). המשתתפים במחקר נדגמו באופן אקראי ממחלקות אשפוז מגוונות. כלי המחקר כללו:.שאלון להערכת סגנון מנהיגות MLQ) :(Multifactor Leadership Questionnaire - בניתוח הגורמים שנערך במחקר הנוכחי, לא שוחזר תוקף המבנה של שאלון המנהיגות.(MLQ) בניגוד לשלושת הגורמים המקובלים בספרות לשאלון (מנהיגות מעצבת, מנהיגות מתגמלת והיעדר מנהיגות) נמצא גורם- על אחד לשאלון. בגורם-על זה, ציון המנהיגות נע למעשה על הרצף שבין היעדר מנהיגות לבין מנהיגות ברמה גבוהה. ככל שתפישת המנהיגות חיובית יותר, כך היא כוללת מרכיבים רבים יותר מתחום המנהיגות המעצבת והמתגמלת..שאלון להערכת אקלים בטיחות מטופלים: בניתוח הגורמים שנערך במחקר הנוכחי, נמצאו שני גורמי-על. הראשון מתואר בעבודה כ"אקלים בטיחות פעילות מחלקתית והשני מתואר כ"אקלים בטיחות פעילות בין מחלקתית"..שאלון להערכת אקלים איכות מחלקתי: בניתוח הגורמים שנערך במחקר הנוכחי, נמצאו שלושה גורמי על. הראשון מתואר בעבודה כ"אקלים איכות, השני מתואר כ"אקלים איכות-דירוג חשיבות פעילות מחלקתית והשלישי מתואר כ"אקלים איכות דירוג חשיבות פעילות אקדמית". 4.שאלון להערכת שיתוף הפעולה בין מנהל המחלקה לבין האחות האחראית: בניתוח הגורמים שנערך במחקר הנוכחי, נמצא גורם-על אחד לשאלון שיתוף הפעולה. בנוסף, כלל שאלון שיתוף הפעולה שאלות שבדקו באיזו מידה מנהלי המחלקות והאחיות האחראיות היו מעוניינים במעורבותו של האחר בתחומי 4

פעילותם הניהולית במחלקה ובאיזו מידה לדעתם, הם עצמם צריכים להיות מעורבים בתחום פעילותו הניהולית, של האחר. בנוסף, המחקר כלל ניתוח איכותני וכמותי של ההערות והדוגמאות שניתנו על ידי המשתתפים בסקטורים השונים, בשאלונים השונים, וכן התייחסות לנתוני "המרכז לאיכות ובטיחות קלינית" והנהלות הסיעוד בנוגע למספר הפרויקטים לקידום איכות ובטיחות שנערכו בפועל במחלקות האשפוז בשנים 5-8. עיבוד הנתונים: העיבודים הסטטיסטיים נערכו עבור כל סקטור בנפרד (אחיות, רופאים, אחיות אחראיות ומנהלי מחלקות) שכן, לרוב, לא נמצאו מתאמים בתפישות המשתנים שנבדקו, בין הסקטורים השונים. בנוסף, כל הציונים הומרו לציוני תקן כדי לאפשר ניתוח אינטואיטיבי יותר של הנתונים. ציון מעיד על תפישה ניטראלית (ממוצעת) של המשתנה, ציון חיובי מעל ל (ממוצע) מעיד על תפישה חיובית של המשתנה וציון שלילי, מתחת ל, מעיד על תפישה שלילית של המשתנה. הניתוחים הסטטיסטיים נעשו בעזרת תוכנת.SPSS ניתוחים נוספים נערכו באמצעות תוכנת.HLM ממצאים: הממצאים התיאוריים של המחקר בנושא הערכת מנהיגותם של מנהלי מחלקות, מראים כי ציוני המנהיגות שניתנו להם על ידי האחיות נטו להיות ניטראליים. כמו כן, מספר המחלקות בהן דיווחו האחיות על ציוני מנהיגות שליליים היה גבוה בהשוואה לאלו שדיווחו על ציוני מנהיגות חיוביים. לעומת האחיות - הרופאים והאחיות האחראיות דיווחו יותר, על ציוני מנהיגות חיוביים. בנושא הערכת אקלים הבטיחות ואקלים האיכות, נמצא כי בקרב הרופאים והאחיות תפישה ניטראלית של אקלים האיכות והבטיחות הייתה השכיחה ביותר. לעומת זאת, תפישת האחיות האחראיות את אקלים הבטיחות ואקלים האיכות חיובית יותר. בהערכת שיתוף הפעולה בין מנהלי המחלקות לבין האחיות האחראיות נמצא כי רוב מנהלי המחלקות דיווחו על ציוני שיתוף פעולה חיוביים עם האחיות האחראיות. באופן דומה, מרבית האחיות האחראיות דיווחו על ציוני שיתוף פעולה חיוביים עם מנהלי המחלקות. אולם, בקרב האחיות האחראיות, שונות הציונים הייתה ניכרת יותר בהשוואה לציוני מנהלי המחלקות. מעבר לכך, ממצאי המחקר משקפים מציאות בה לכל אחד מהסקטורים במחלקה, תפישה שונה לחלוטין על כל אחד ממשתני המחקר. נמצא, כי בקרב הרופאים, ככל שתפיסת מנהיגותו של מנהל המחלקה חיובית יותר, כך התפישה של משתני אקלים האיכות והבטיחות חיובית יותר. קשרים אלו לא נמצאו בקרב האחיות והאחיות האחראיות. חיזוק לפער הקיים בתפישות הסקטורים השונים ניתן לקבל מהממצאים שמראים כי שיעור הפרויקטים לקידום איכות ובטיחות שנערכו בפועל במחלקה, על ידי אחיות, גבוה יותר באופן מובהק מאלו שנערכו על ידי הרופאים. גם בהערות האחיות באה לידי ביטוי מודעות רבה יותר לנושאי איכות ובטיחות לעומת רופאים. בכל הסקטורים (אחיות, רופאים ואחיות אחראיות), נמצא קשר חיובי בין תמיכת מנהלי המחלקות ביוזמות לשיפור איכות, לבין ציוני המנהיגות שלהם. כמו כן, בקרב הרופאים והאחיות, נמצא כי תמיכת מנהל המחלקה ביוזמות לשיפור מתווכת בין גורם המנהיגות לגורמי אקלים האיכות והבטיחות. לא נמצא קשר בין מספר הפרויקטים לקידום איכות ובטיחות שבוצעו בפועל במחלקה לבין מדדי המנהיגות, אקלים האיכות והבטיחות. עוד נמצא, כי בקרב כל הסקטורים תחום אקלים הבטיחות הקשור לפעילות הבין מחלקתית אינו נקשר למנהיגותו של מנהל המחלקה. בדיקת נושא שיתוף הפעולה בין מנהל המחלקה לבין האחות האחראית העלתה תוצאות הטרוגניות: הייתה התאמה בין הערכת המנהל והאחות האחראית ביחס לשיתוף הפעולה ביניהם רק בחלק מהתחומים (לדוגמא: הבטחת אקלים של שיתוף פעולה, קביעת סדרי עדיפות וביצועי הניהול), כאשר בתחומים אחרים 5

ומשמעותיים של שיתוף פעולה לא נמצאה התאמה בין תשובות מנהלי המחלקה לאלו של האחיות האחראיות (לדוגמא: בניית אמון, התמקדות ביעד והפגנת ידע מספק). נמצא, כי מנהלי מחלקות ואחיות אחראיות לא מסכימים האחד למעורבותו של השני בתחומי הליבה של תפקידם כמנהלים. בנוסף, לא נמצא כי שיתוף הפעולה בין מנהל המחלקה לבין האחות האחראית מתווך את הקשר שבין ציון המנהיגות של מנהל המחלקה ובין ציוני אקלים האיכות והבטיחות. בכל הסקטורים נמצא קשר חיובי בין אקלים האיכות לבין אקלים בטיחות פעילות מחלקתית. לגבי השאלה, "האם ראוי לדעתך כי הצגת תוכניות לאיכות ובטיחות קלינית תהיה קריטריון לבחירת מנהל מחלקה או לחידוש כהונתו?" 7% ממנהלי המחלקה ו - 8% מהאחיות האחראיות השיבו בחיוב. בהקשר לכך ניתן לציין, שככל שמנהל המחלקה היה מבוגר יותר ובעל וותק מחלקתי רב יותר בניהול המחלקה כך הוא נטה להשיב בשלילה לשאלה זו. ממצאים הקשורים לנתונים הדמוגראפיים והמקצועיים של מנהל המחלקה שקפו מגמה לפיה, ככל שמנהל המחלקה היה מבוגר יותר כך ציוני המנהיגות, אקלים הבטיחות ושיתוף הפעולה נטו להיות נמוכים יותר. באופן דומה נמצא, שככל שמנהל המחלקה היה בעל וותק בניהול המחלקה רב יותר כך ציוני המנהיגות, אקלים האיכות ושיתוף הפעולה היו נמוכים. בנוסף, השליש העליון של המנהלים לגביהם התקבל הדירוג הגבוה ביותר במדד מסוכם (עבור מנהיגות, אקלים איכות ובטיחות) היו צעירים יותר באופן מובהק ממנהלים שדורגו בשליש התחתון בנוסף, הם אופיינו בציוני שיתוף פעולה גבוהים יותר על פי הערכת האחות האחראית. דיון: ככלל, הממצאים משקפים פערים וחסמים בתפישות הקשורות למנהיגות, אקלים איכות, אקלים בטיחות מטופלים ושיתוף פעולה מצד הסקטורים השונים (אחיות, רופאים, אחיות אחראיות, מנהלי מחלקה) שהשתתפו במחקר. הם מספקים ומאוששים תובנות באשר לגורמים המעכבים והחסמים הקיימים בארגוני בריאות כאשר אלו מנסים לקדם ולהטמיע יוזמות לקידום איכות ובטיחות. למעשה, הממצאים משקפים מציאות בה שני צוותים (רפואי וסיעודי) שאמורים לשתף פעולה במטרה לספק טיפול בטיחותי ואיכותי, באותה אוכלוסיית מטופלים, פועלים כקבוצות סוליסטיות בשדה הקליני, כאשר כל סקטור מתנהל באקלים מקצועי שונה לפחות זה הנוגע לאיכות ובטיחות. האחיות רואות במנהל המחלקה מנהיג בתחום האקדמי אך הן אינן מקשרות בין מנהיגותו להיבטים של איכות ובטיחות. עבור הצוות הסיעודי, האחות האחראית נתפשת למעשה, כ"מנהל המחלקה", בעוד שמנהל המחלקה הוא למעשה דמות חסרה, שאין לה השפעה מנהיגותית על היבטים מעשיים ומשמעותיים כמו איכות ובטיחות בטיפול, אלא אם כן, הוא תומך ביוזמות לשיפור איכות. ואכן, במחקר נמצא כי תמיכת המנהל ביוזמות לשיפור איכות מתווכת בין גורם המנהיגות לגורמי אקלים האיכות והבטיחות. ממצא זה מחדד את חשיבותה של גישה תומכת מצד מנהל המחלקה לנושא האיכות והבטיחות מעבר למנהיגות. עם זאת, תמיכתו של מנהל המחלקה ביוזמות לשיפור איכות איננה מנוהלת תמיד באופן מעשי, בצורה כוללנית, יעילה וממוקדת. באופן זה, הפעילות שנעשתה מאבדת ממשמעותה ומהאפקטיביות שאולי הייתה יכולה להיות לה בקידום אקלים איכות ובטיחות. בנוסף, ממצאי המחקר מעלים את השאלה האם מצוינות ופעילות אקדמית כמו מחקר ופרסומים אקדמיים אינם באים על חשבון פיתוחו של אקלים איכות ובטיחות ועל חשבון מעורבותו ופעילותו של הצוות הרפואי בתחומים של קידום איכות ובטיחות מטופלים? שכן, עדיין, ברוב המדינות, קריירה רפואית אקדמית מבוססת על פרסום מחקרים יותר מאשר על מתן טיפול איכותי, שבכל מקרה לא נמדד ולא מתוגמל. בהתאם, הרופאים מכוונים לביצוע מחקר בסיסי או קליני. היבטים של בטיחות כמו עבודת צוות בין יחידות שונות ומעברים בבית החולים אינם נקשרים עם מנהיגותו של מנהל המחלקה. צוות הרופאים והאחיות לא מקשר תחומים אלו כקשורים להיבטי איכות 6

ובטיחות ולכן, גם לא מקשר זאת להיבטי מנהיגותו של מנהל המחלקה. הדבר משקף כנראה חוסר מודעות וטיפול בנושאים אלו. העובדה כי נמצא קשר חיובי בין אקלים האיכות לבין אקלים הבטיחות משקפת את העובדה כי שני התחומים קשורים זה בזה. קרוב לוודאי שהשקעה ביצירת אקלים איכות המעמיד את צורכי המטופל במקום הראשון ויוצר סביבה המובילה באופן מבוסס, תהליכים של שיפור מתמיד באיכות תורמת לפיתוח אקלים המכוון למניעת תקלות בטיפול ולשמירת בטיחות המטופלים ולהיפך. בתחום שיתוף הפעולה בין מנהל המחלקה לבין האחות האחראית, לא נמצאה הסכמה על מידת המעורבות האחד בפעילותו של השני בתחומי הליבה של התפקיד. נראה כי הן מנהל המחלקה והן האחות האחראית מעוניינים לשמור על הכוח לנהל תחומים אלו בידיהם בלבד. ממצאים אלו, משקפים מורכבות וחסמים בתקשורת להשגת שיתוף פעולה ברמה האסטרטגית של ניהול המחלקה במטרה לקדם איכות ובטיחות. בנוסף, בממצאים הקשורים לנתונים הדמוגראפיים והמקצועיים של מנהל המחלקה יש כדי לתמוך ברעיון של ביצוע רוטציה מושכלת וגמישה בתפקיד מנהל המחלקה. עוד נראה כי כלי המחקר בהם נעשה שימוש במחקר הנוכחי יכולים לסייע בזיהוי מנהלי מחלקות שתחת הנהגתם מושגים אקלים איכות ובטיחות ושיתוף פעולה טובים יותר לעומת מנהלים שבמחלקתם גורמים אלו נמצאים ברמה נמוכה. בהקשר לכך, הצגת תוכניות לאיכות ובטיחות כקריטריון לבחירת מנהל מחלקה נראית כצעד רלבנטי שיכול לסייע מצד אחד למפות מנהלים שאיכות ובטיחות בעשייה הקלינית אינם מהווים תחומים משמעותיים עבורם ובאופן זה להימנע מבחירתם ומצד שני היא יכולה למצב את תחומי האיכות והבטיחות כתחומים קריטיים ומובילים בעשייה הקלינית ובאופן זה לכוון מועמדים מתאימים. סיכום: המחקר הנוכחי תרם להעשרת ידע בתחומים הבאים: מנהיגות בכלל ומנהיגותו של מנהל מחלקה בבי"ח בפרט, שיתוף פעולה, אקלים איכות ובטיחות מטופלים כמו גם, להנחת בסיס תיאורטי לפיתוח מנהיגות בקרב רופאים המיועדים לשמש בתפקידי מפתח בארגוני בריאות. בנוסף, במסגרת המחקר פותחו כלים שיוכלו לשמש להמשך מחקר בתחומים שנבדקו. מילות מפתח: מנהיגות, מנהלי מחלקה, אקלים איכות, אקלים בטיחות מטופלים, אחיות אחראיות, שיתוף פעולה. 7

מבוא מערכת הבריאות ניצבת בפני לחצים רבים שמטרתם לצמצם את עלויות הטיפול הרפואי. בו בזמן עליה לפעול לשיפור איכות הטיפול, הבטיחות בטיפול והשירות עבור המטופלים בדרך אשר תשקף באופן נאות את הציפיות והשאיפות של הקהילות אותן היא משרתת. בשנים האחרונות הולכת תשומת הלב ומתמקדת בתפקיד של המנהיגים המובילים בשירותי בריאות (6 al,.(touati, Roberge, Denis et מערכת הבריאות בבריטניה NHS) (National Health Service - למשל, הפכה ליעד בחזונה את המינוי והטיפוח של מנהיגים בעלי חזון בשירותים אלו (8 Dawson,.(Shipton, Armstrong, West & הספרות בנושאי מנהיגות מגלה שהמנהיגים אחראים ליצירת חזון וכיוון וקובעים לאן מועדות פני הארגון, וכן הם האחראים להפעלת יוזמות לשם מימוש החזון. המנהיגים יוצרים התלהבות בשאיפה להשגת יעדים, ומעבירים מסרים לעובדים בארגון כך שיתרמו לאסטרטגיה הארגונית. יתר על כן, מנהיגים אפקטיביים מגלים מעורבות עם הסביבה החיצונית ובונים יחסים של שיתופי פעולה בתוך הקהילה הרחבה יותר, במטרה לקדם את הגישה הנחוצה לשינוי (.(Yukel, בספרות הארגונית, מנהיגותו של מנהל מתוארת לפי סגנונות שונים כגון "העדר מנהיגות", "מנהיגות מתגמלת" או "מנהיגות מעצבת", הנחשבת לאופטימאלית כי היא נמצאה קשורה להצלחת הארגון 998) Bass,.(Bass, 985; חשיבותה של מנהיגות קלינית וגישה שיתופית, בין-מקצועית לשיפור איכות ומניעת טעויות טרם נחקרה דיה במוסדות בריאות וראויה למחקר במערכת האשפוזית. במערכת זו, מנהלי מחלקות ואחיות אחראיות מחזיקים במפתח לבקרת עלות ולשיפור האיכות. מחקר זה בדק את הטענה כי לסגנון המנהיגות של מנהל המחלקה ולשיתוף הפעולה בינו ובין האחות האחראית יש השפעה משמעותית על אקלים איכות הטיפול ועל אקלים בטיחות המטופלים באשפוז. במהלך העשורים האחרונים גובשו כלים רבים לקיצוץ בעלויות ולשיפור האיכות במערכות בריאות. רפורמות במערכות בריאות הונעו על ידי רעיונות כגון שותפות ציבורית ופרטית, תחרות מבוקרת, טיפול מבוקר וטיפול משולב (.(Ham, במערכת הרפואית משולבות כיום גישות ושיטות שונות לחקר תהליכים וביצועים לשיפור איכות. אלו פותחו במערך הנדסה, תעשייה וניהול, תוך בניית ידע ניהולי בתהליכי שינוי, למידה והטמעה של מערכות חדשות. בעזרת כל אלה ניתן להניע תהליכי למידה, לשנות ולצמצם פערים קיימים (וייס-מיילק, 5). כמו כן, מאז הדיון הציבורי הסוער בעקבות פרסום הדו"ח של ה - of Institute,(Kohn, Corrigan & Donaldson, ) To Err is Human :IOM Medicine מורגשת התעוררות במערכות הבריאות בעולם בנושא מניעת טעויות במערכת הרפואית. התעוררות זו מאופיינת בשינוי מערכתי וחוצה ארגון בבתי החולים (5 Berwick,.(Leape & לצד כל זה, מודגשת בספרות, חשיבותן של גישות שיתופיות, רב מקצועיות בנושא איכות ומניעת טעויות בקרב מוסדות בריאות (שפלר וגרינברג, ;998 99 al,.(fletcher, ;997 Wilson et לאימוץ גישות אלו נמצא יתרון בולט בשיפור התהליכים המורכבים והרגישים של מניעת טעויות. התנאים הבסיסיים ביותר לקיומם של תהליכים אלו, הם תקשורת ושיתוף פעולה בין הדיסציפלינות המקצועיות השונות (בן נשר, ; 99 al,.(fletcher 997; Wilson et al, 998; Stump ; Branowicki et ארגונים מקצועיים רבים כגון האיגוד הלאומי לבטיחות החולה של הארגון הרפואי האמריקאי,NPSF הועדה המשותפת להסמכת ארגוני הבריאות - JCAHO Joint Commission Accreditation of Health Care Organizations, ),(5 המכון הלאומי לרפואה IOM (Kohn, Corrigan & Donaldson, ) והסוכנות לחקר ולאיכות ברפואה - (AHRQ) (Rockville, Sorra & Nieva, 4) Agency for Healthcare Research and Quality 8

- כל אלה מעודדים שינויים בדפוסי התקשורת ברפואה ואימוץ גישות המיושמות בתעופה ובתעשייה הגרעינית לקידום בטיחות המטופלים. מאז שנות ה- 9 גם בישראל הולכת וגוברת המודעות לצורך ברפורמה בנושא איכות ובטיחות הטיפול הרפואי במערכת הבריאות. בשנת 99 הוקם במשרד הבריאות האגף להבטחת איכות כפועל יוצא של המלצת ועדת נתניהו אשר בדקה את מערכת הבריאות ויעילותה. בהתאם, משרד הבריאות שם לו ליעד להוביל מדיניות ממלכתית להבטחת איכות המושתתת על תפיסת עולם של שיפור ושאיפה למצוינות תוך שיתוף כלל הגורמים במערכת (משרד הבריאות: האגף להבטחת איכות). חוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע כי "שירותי הבריאות... יינתנו לפי שיקול דעת רפואי, באיכות סבירה, בתוך פרק זמן סביר... וכן,... תוך שמירה על כבוד האדם, הגנה על הפרטיות ושמירה על הסודיות הרפואית" (משרד הבריאות: חוק ביטוח בריאות ממלכתי, 994). בנוסף, בשנת 996 חוקק חוק זכויות החולה במסגרתו נקבע כי במוסדות רפואיים תוקמנה ועדות איכות ובקרה שתפקידן להעריך את הפעילות הרפואית המתקיימת באותו המוסד כדי להבטיח את שיפור האיכות של הטיפול הרפואי (משרד הבריאות: חוק זכויות החולה, 996). חקיקה זו, אמורה לחייב מערכות רפואיות להוביל במסגרתן תהליכים מחוללי איכות ובטיחות. ואכן, בדומה לנעשה בחו"ל, קיימת בישראל התעוררות בשנים האחרונות בנושא חקירת איכות הטיפול ומניעת טעויות בעיקר במערכת האמבולטורית (משרד הבריאות, המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות ומועצת הבריאות, 6). עם זאת, במערכת האשפוזית, נראה שקיימים מחסומים לפיתוח הנושא של מדידה ושיפור איכות ובטיחות. מאחר ונדמה שבישראל כוח ניכר נתון בידי מנהל מחלקה של בית חולים (4,(Eldar, ראוי למקד הערכה והבנה של עמדת מפתח זו ביחס לאיכות הטיפול. נראה, שלמרות המודעות הגדולה לנושא איכות הטיפול ובטיחות מטופלים בקרב שירותי הבריאות והציבור ולמרות ההשקעה הגדולה של משאבים, קרנות מחקר, גופים ומוסדות - עדיין לא ניתן לחוש בשינוי המצופה של עלייה משמעותית בבטיחות מטופלים והטמעת רפורמות המכוונות להתייעלות ולשיפור איכות הטיפול הקליני 5) Berwick,.(Altman, Clancy & Blendon, 4; Leape & מחקרים שונים חושפים מציאות בה עדיין יש לפעול בצורה מקיפה לקידום הבטיחות ואיכות העשייה הקלינית בבתי החולים. לדוגמא: (5) Roy et al מדווחים במחקרם על חוסר מודעות של רופאים (ובהתאם, העדר נקיטת התערבות מתאימה על ידם) לשני שליש מתוצאות משמעותיות של בדיקות שהגיעו לאחר שהמטופלים כבר השתחררו לביתם. במחקר אחר (4 Blendon, (Altman, Clancy & דיווחו שליש מהנשאלים כי הם או קרוב משפחה שלהם נחשפו לטעות רפואית. יותר מ - 5% ענו כי הם לא מרוצים מאיכות הטיפול הרפואי במדינה ו 4% ציינו כי איכות הטיפול הרפואי אף נעשתה גרועה יותר ב- 5 השנים מאז פרסום הדו"ח של ה- Kohn, Corrigan ) IOM.(& Donaldson, נשאלת השאלה מדוע שירותי הבריאות עדיין לא בטוחים? מדוע כל כך קשה ליישם מדיניות והתערבויות מקדמות איכות קלינית ובטיחות מטופלים? מדוע כל כך הרבה רופאים עדיין לא מעורבים באופן פעיל במאמצים לקדם את בטיחות המטופלים? ומה עוד צריך להיעשות כדי שהמאמצים לקדם בטיחות ישאו פרי? ייתכן שהתשובה נעוצה בכך, שעל מנת להשיג סביבה טיפולית בטוחה עבור המטופלים, יש הכרח בקיומה של תרבות ארגונית של איכות ובטיחות לה שותפים כל הגורמים במערכת הרפואית (5 Berwick,.(Leape & עם זאת, רעיונות אלו עומדים בפני מחסומים משמעותיים למשל, מורכבות שירותי הבריאות שאינם דומים לשום סוג אחר של תעשייה, או מסורת ארוכת שנים של טיפוח האינדיבידואל והאוטונומיה המקצועית. מחסום נוסף הוא, לדוגמא מבנה מסורתי היררכי ומחויבות משתנה, היעדר מטרות משותפות בעשייה המקצועית, היעדר קבוצות עבודה משותפות, רב מקצועיות, וגם היעדר מחויבות אישית החיונית 9

ליצירת אותה תרבות ארגונית של בטיחות (5 Berwick,,(Leape & תחרות הנהגת הארגון על הזמן המוקדש לעבודה הקלינית ולחילופין זמן פעילויות הפנאי, ואפשרויות התגמול והתמריצים לעוסקים בקידום איכות ובטיחות (.(Ham, בשל האמור לעיל, בעשור האחרון הולכת וגוברת המודעות להשפעתה המרכזית של היחידה הקלינית, כמיקרו-מערכת, בנושאים הקשורים לאיכות ובטיחות (4 Barach,.(Mohr, Batalden & דבר שמדגיש את הצורך הקריטי במעורבות ובהשתתפות פעילה של המנהיגות הקלינית: רופאים ואחיות, ובאחריותם על הובלה ויישום של יוזמות לשם מימוש התוצאות הרצויות (5 Neale,.(Olsen & הדבר דורש מצד הנהלת הארגון יכולת גיוס כוחות של קלינאים ושכנועם כי השינוי נחוץ וכי יביא תועלת למטופלים ולעובדים כאחד (.(Ham, כמו כן, גוברת ההכרה כי שינויים משמעותיים במערכות בריאות אינם יכולים להתרחש בצורה מהירה ב"בום גדול", וכי למעשה, הצלחה בהובלת רפורמה כרוכה בפיתוח ארגוני הדרגתי בו המנהיגים הקליניים, בתמיכת הנהלת הארגון, מהווים את המפתח ליישום התערבויות יעילות ) ; Ham, Neale, 5.(Mohr, Batalden & Barach, 4; Olsen & זאת, בנוסף לפעולות והתערבויות שהן ביוזמת הנהלת הארגון ושישקפו את האג'נדה שלה לרפורמה. מדובר בתהליך שלעתים קרובות הינו איטי ומייגע אולם בטווח הארוך יש לו השפעה רבת היקף עבור הארגון (.(Ham, הנהגה אפקטיבית של מנהלי מחלקות ואחיות אחראיות חיונית לגיוס הצוותים ולהנעת שינויים במערכת האשפוזית ובמרפאות. לפיכך, מן הראוי לזהות דפוסי מנהיגות ותקשורת של מנהלי מחלקות ואחיות אחראיות. זיהוי דפוסים אלו יסייע לפתח ולבחור מנהיגים יעילים יותר ) Samuels Ham, ; Xirasagar, Stoskopf, 5 &) שיוכלו להוביל יוזמות מקדמות איכות ובטיחות. אחת המשימות החשובות ביותר של מנהיגים קליניים היא לגרום לרופאים ולאחיות להיות מודעים לטעויות האפשריות וללמדם מהם הגורמים התורמים לטעויות 5) Neale,.(Olsen & המחקר הנוכחי בדק את הטענה כי לסגנון המנהיגות של מנהל המחלקה ולשיתוף הפעולה בינו ובין האחות האחראית יש השפעה משמעותית על אקלים איכות ובטיחות המטופלים באשפוז. המחקר עשוי לשפוך אור על השאלה באיזו מידה מנהיגות של מנהלי מחלקות חיונית לגיוס הצוותים ולהנעת שינויים במערכת האשפוזית לקידום איכות ובטיחות הטיפול.

מטרות המחקר וחשיבותו המטרה מטרת המחקר הייתה לזהות דגם של מנהיגות אפקטיבית בתפקיד מנהל המחלקה בבית חולים כללי בעידן בו מושם דגש על תחומים כמו שיפור איכות ובטיחות בארגוני בריאות. מטרה זו הושגה באמצעות בחינת התרומה של סגנון המנהיגות של מנהל המחלקה להיווצרותם של אקלים איכות ואקלים בטיחות מטופלים במחלקה, וכן בבחינת שיתוף הפעולה בין המנהל לאחות האחראית כמתווך בין סגנון מנהיגותו של מנהל המחלקה לאקלים האיכות ואקלים הבטיחות המחלקתי. יעדים במישור התיאורטי הרחבת המחקר בתיאורית המנהיגות המעצבת באמצעות בדיקת מנהיגות זו בקרב מנהלי מחלקות בבתי-חולים, ובדיקת הקשרים בין המנהיגות שלהם להיבטים משמעותיים בתחום הבריאות כמו אקלים איכות ואקלים בטיחות מטופלים. בנוסף, בדיקת הקשר בין מנהיגות המנהל לבין שיתוף הפעולה שלו עם האחות הראשית לא נעשתה בעבר. במישור המעשי של תפקידי מנהל המחלקה פיתוח כלי להערכת אקלים איכות במחלקה. פיתוח כלי להערכת שיתוף הפעולה בין מנהל המחלקה לבין האחות האחראית. שיפור אפקטיביות המחלקה בתחומים של שיפור איכות ובטיחות. הנחת בסיס לפתוח תהליכי מיון, בחירה והכשרה של מנהלי מחלקות בארגון. במישור המעשי של קביעת מדיניות בשירותי בריאות הערכת אפקטיביות סגנון המנהיגות של מנהל המחלקה בתחומי איכות ובטיחות. הנחת בסיס תיאורטי לפיתוח מנהיגות בקרב רופאים המיועדים לשמש בתפקידי מפתח בארגוני בריאות. חשיבות הנושא חשיבותו של הנושא היא בתחומים הבאים: הוספת ידע תיאורטי ואמפירי בתחומים שכמעט ולא נחקרו, ואשר ירחיבו את התמונה הקיימת היום ביחס למנהיגות מעצבת והשפעותיה הארגוניות: ספציפית, המחקר האיר את השאלה באיזו מידה מנהיגותם של מנהלי מחלקות חיונית לגיוס הצוותים הרפואיים ולהנעת שינויים במערכת האשפוזית במטרה לקדם איכות ובטיחות הטיפול בחולים. פיתוח דגם של מנהיגות אפקטיבית בתפקיד מנהל מחלקה הנדרש להוביל, ליזום וליישם שינויים במערכת הבריאות. הנחת הבסיס לתהליכי בחירה, מיון, ועיצובו של תפקיד מנהל מחלקה כתפקיד מפתח בארגון בריאות.

סקירת ספרות סקירת הספרות שתובא להלן תעסוק ראשית בנושא המנהיגות בכלל והמנהיגות הרפואית בפרט. בהקשר לכך, יוצגו תיאוריות מנהיגות מובילות תוך מתן דגש והרחבה על מודל "הטווח המלא של המנהיגות" המשמש כציר מרכזי במחקר הנוכחי. בנוסף, תוצג סקירה בנוגע למנהיגות הרפואית בשדה הקליני של ביה"ח: חשיבותה, המכשולים בדרך למנהיגות רפואית, הכישורים הנדרשים ממנהיגים רפואיים והקשר בין סגנון המנהיגות של מנהל המחלקה לאיכות קלינית. לאחר מכן, תעסוק הסקירה בנושא שיתוף פעולה בין מנהלי מחלקות לבין אחיות אחראיות, תוצגנה הגדרות לשיתוף פעולה ותוסבר חשיבותו של שיתוף הפעולה. כמו כן, תתואר השפעתם של מגדר ושינויים ארגוניים על שיתוף פעולה ויפורטו גורמים המעודדים שיתוף פעולה. בהמשך, הסקירה תתמקד בנושא תרבות ואקלים בטיחות מטופלים בארגון רפואי, שילוב בטיחות המטופל במיקרו מערכות רפואיות והקשר בין מנהיגות מעצבת והשפעתה על תרבות בטיחות. לבסוף, תובא סקירה בנוגע לתרבות איכות ואקלים איכות מחלקתי בארגון רפואי. מנהיגות תופעת המנהיגות נחקרה רבות החל מהמאה ה- והינה רבת הגדרות, פנים ומשמעויות. למרות שנות המחקר הרבות עדיין אין הסכמה בין מומחים מהי טיבה של מנהיגות, מהם מרכיביה וכיצד ניתן להעריך אותה. ועם זאת, הרי שהיא נתפשת כחיונית להצלחתם של ארגונים, ליישום תרבות בטיחות במגוון תחומים וביישום יוזמות שינויים ורפורמות. כיום, מקובל לחשוב שמנהיגות היא יכולת מתמחה, כלומר קיימים סוגים רבים שלה, שכל אחד מהם מתאים לסוג אחר של מצבים (6 Swansburg,.(Roussel, Swansburg & (99), Bass & Stogdill מציינים כי מספר ההגדרות למושג מנהיגות רב כמספר האנשים שניסו להגדיר את המושג. הם מוסיפים, כי הרבה מההגדרות שנויות במחלוקת וכי היכולת להבחין בין מנהיגות לתהליכים חברתיים אחרים לא תמיד ברורה. עם זאת, לדבריהם, ניתן למצוא דמיון בין ההגדרות השונות. מנהיגות נתפשת כממוקדת בתהליכים של קבוצה, קשורה לאישיות, מחוללת היענות (למנהיג) ושכנוע, בעלת השפעה וכוח, קשורה להתנהגויות מסוימות, מהווה אמצעי להשגת מטרות, תוצאה של אינטראקציות, מבחינה בין תפקידים, יוצרת מבנים (חדשים) וכן, כל שילוב שמתקיים בין ההגדרות שצוינו. אלטמן וכ"ץ (995, ע' 5), הגדירו מנהיגות כ"הנעת אנשים לביצוע משימות לאורך זמן, תוך מיצוי אמצעי הנעה ושימוש מזערי בכפייה". בהגדרות המגוונות למנהיגות ניתן תמיד למצוא התייחסות למושגים הבאים: מנהיג, מונהגים, קבוצה, תהליך ומטרות. מנהיגות נתפשת כתהליך דינאמי המתייחס לשלושה ממדים: מנהיג, מונהגים והמצב. כל ממד משפיע על האחר (6 Swansburg,.(Roussel, Swansburg & בפרק זה, תובא סקירה של הגישות העיקריות בהתפתחות חקר המנהיגות תוך הרחבת התיאור של מודל "הטווח המלא של מנהיגות" ) 4 Bass,,(Avolio & הנחשב לאחד המודלים הבולטים בתחום המנהיגות הארגונית בשני העשורים האחרונים והמשמש כאחד מהצירים המרכזיים במחקר שיוצג בעבודה הנוכחית. תיאוריות המנהיגות המרכזיות גישת התכונות Approach) (Trait גישת התכונות בחקר המנהיגות, שהתגבשה בראשית המאה ה משקפת את אחד הניסיונות הראשונים לחקור בצורה שיטתית את מושג המנהיגות, מתוך מטרה לזהות את אותן תכונות ומאפיינים אישיים מיוחדים

ההופכים אנשים מסוימים למנהיגים דגולים. לפי גישה זו, החוקרים נטו להאמין כי מנהיגים נולדו עם תכונות אישיות שהופכות אותם לכאלה (997.(Northouse, גישה זו מיוצגת באופן בולט על ידי הפילוסוף תומס קרלייל, אבי תיאוריית "האדם הדגול" שתבע את המשפט: "ההיסטוריה היא אוסף ביוגרפיות של מנהיגיה הגדולים" ).(Carlyle, Goldberg, Engel, & Brattin, 99, p לפיו, המנהיג הוא אדם שניחן בגאונות ומעצב בדמותו ובצלמו את ההיסטוריה ואת החברה, והשפעתו נוגעת בכל תחומי החיים החברתי, המדיני והרוחני (99 Brattin,.(Carlyle, Goldberg, Engel, & מחקרים בולטים בתחום גישת התכונות כוללים לדוגמא את אלו של: (986) Lord, DeVader & Alliger,(959) Mann ו - Locke.(99) Kirkpatrick & מתוכם עולה, כי תכונות מסוימות כמו: אינטליגנציה, ביטחון עצמי, נחישות, הגינות (Integrity) וחברתיות (Sociability) מאפיינות אנשים שזוהו כמנהיגים. לקראת אמצע המאה ה הופיעו מספר מחקרים גדולים שסתרו את הקביעה כי מנהיגים מאופיינים בצורה מובהקת על ידי תכונות מיוחדות. (948), Stogdill ערך ניתוח-על ל 4 מחקרים בנושא תכונות המנהיגות מהשנים 94 947 ובשנת (974 974,(Stogdill, ערך ניתוח דומה ל 6 מחקרים מהשנים 948 97. ממצאי שני המחקרים הראו שהתכונות לבדן אינן מסבירות את הפיכתו של אדם למנהיג וכי יש להתייחס גם למצב (Situation) בו הוא פועל. לטענתו, אדם עם תכונות מסוימות ייהפך למנהיג במצבים מסוימים ובמצבים אחרים ייתכן שלא. מחקריו סללו את הדרך להתפתחותה של הגישה המצבית בחקר המנהיגות. הגישה המצבית Approach) (Situational בחקר המנהיגות הגישה המצבית התפתחה בעקבות האכזבה מגישת התכונות והיא מהווה את אחת הגישות המרכזיות בחקר המנהיגות במסגרת סוגים שונים של ארגונים (997.(Northouse, מבין חלוציה ניתן לציין את Reddin (967) ו - Blanchard (969). Hersey & בבסיסה, טוענת הגישה כי מצבים שונים דורשים סוגים שונים של מנהיגות. לפי מודל זה, אין דפוס מוצלח אחד של מנהיגות. מנהיגות יעילה מתקיימת כאשר המנהיג מאבחן את הרמה ההתפתחותית בה הכפיפים נמצאים במצב משימתי מסוים ובהתאם, מפגין גמישות ומתאים את סגנון מנהיגותו לנסיבות (997.(Northouse, עם זאת, למרות חשיבותה של הגישה המצבית בהעמקת תפיסת המורכבות של מצבי מנהיגות ותרומתה להדגשת תפקידו של המנהיג כמדריך וכמנחה הרי שגם היא נמצאה כמאכזבת בעיקר בשל מעוט המחקרים התומכים בבסיסה התיאורטי וחוסר יכולתה להסביר תופעות של מנהיגות במציאות. לדוגמא: כיצד כפיפים מתקדמים מרמות נמוכות של יכולת ומחויבות לרמות גבוהות יותר, כיצד הדבר נעשה באופן קבוצתי? ומה ההשפעה על יחידים בקבוצה שרמת התפתחותם שונה מזו של הקבוצה? הגישה ההתנהגותית Approach) (Behavioral הגישה ההתנהגותית החלה להתפתח בשנות ה- 4 של המאה העשרים. היא שמה דגש על התנהגות המנהיג מה הוא עושה וכיצד הוא פועל ולא על תכונותיו. היא כוללת שני סגנונות של מנהיגות:. מנהיג מכוון מטרה Relationship ) המנהיג מוביל את הקבוצה להשיג את מטרותיה.. מנהיג חברתי (Task Oriented) (Oriented המנהיג מסייע לחברי הקבוצה להרגיש בנוח בתוך הקבוצה, עם עצמם ובמצב (Situation) בו הם פועלים. המחקר התמקד באופן בו מנהיגים משלבים בין שני סוגי הסגנונות במטרה להשפיע על אחרים.(Northouse, 997)

מחקרים בולטים בתחום זה כוללים לדוגמא את מחקרי אוהיו Studies Hemphill & ) The Ohio State.(Katz & Kahn, 95) The University of Michigan Studies- ואת מחקרי מישיגן (Coons, 957 מחקרי הגישה ההתנהגותית הרחיבו את גבולות חקר המנהיגות אל מעבר לגישת התכונות והדגישו את חשיבות שני המימדים בהתנהגות מנהיגים: המשימתי והחברתי. עם זאת, המחקרים בתחום זה לא הצליחו להוכיח כי שני הדפוסים בהכרח קשורים זה בזה וכי מנהיגות יעילה בהכרח קשורה להפגנת דפוס התנהגות משימתי וחברתי ברמה גבוהה. תיאוריית התלות Theory) (Contingency תיאוריית התלות של (967 Fiedler,964) הייתה הראשונה שהדגישה את השפעת המצב על מנהיגים. בבסיסה הטענה כי יעילות המנהיג תלויה בהתאמה שקיימת בין סגנון מנהיגותו למצב או לנסיבות בהן הוא פועל. סגנון מנהיגות מסוים יהיה יעיל בתנאים מסוימים ויאבד את יעילותו כאשר המצב ישתנה. תיאורית התלות של פידלר טוענת שהמצב / נסיבות מאופיינים על ידי שלושה גורמים:. יחסי מנהיג-כפיפים. מבנה המשימה. עמדת הכוח של המנהיג. לפי פידלר, ככל שמערכת היחסים בין המנהיג לכפיפים טובה יותר, המשימה מובנית יותר ועמדת הכוח של המנהיג חזקה יותר כך מנהיגותו יעילה יותר ולהיפך. פידלר טען כי סגנון המנהיגות הוא מרכיב קשיח בהיותו נעוץ באישיותו של המנהיג. בהתאם, טען כי כדי להגביר את יעילותו של מנהיג מסוים יש ליצור תנאים לביצוע המשימה כך שיתאימו לסגנון מנהיגותו ולא ללמדו כיצד להתאים את סגנון מנהיגותו למצב. הביקורת המופנית כלפי תיאוריה זו יוצאת כנגד הגדרת סגנון המנהיגות כמרכיב קשיח. בנוסף, היא טוענת שהתיאוריה לא מסבירה בצורה משכנעת את הקשר שבין סגנון המנהיגות למצב וכי היא נשענת על כלי מחקרי שתקפותו וישימותו שנויות במחלוקת (997.(Northouse, תיאוריית הדרך למטרה ) Theory (Path Goal תיאוריה זו פותחה בראשית שנות ה 7 של המאה ה על ידי (97) Evans ו (996), House במטרה להסביר כיצד מנהיגים מניעים כפיפים להשגת יעדים רצויים. היא משתייכת לקבוצת תיאוריות התלות במנהיגות מכיוון שלפיה, אפקטיביות תלויה במידת ההתאמה שבין התנהגות המנהיג, מאפייני הכפיפים וסוג המשימה. לפי גישה זו כפיפים יפעלו במוטיבציה ובסיפוק להשגת המטרות אם הם יחושו שהם בעלי יכולת, שהמאמצים שהם משקיעים מוערכים ושהתגמול עבור מאמציהם ראוי. בהתאם, אחריותו של המנהיג לסייע לכפיפים להשיג את המטרות הנדרשות על ידי הדרכה, הכוונה ותמיכה לאורך הדרך. תיאוריה זו מציעה ארבעה סגנונות של התנהגות מנהיגים:. מנהיגות מנחה :(Directive) מתמקדת במתן הדרכה לגבי המשימה, הבהרת ציפיות וקביעת לוח זמנים ומסגרת פעילות שיביאו להשגת המטרה.. מנהיגות תומכת :(Supportive) מתמקדת בכינון יחסים טובים עם העובדים דאגה לרווחתם וצורכיהם.. מנהיגות משתפת :(Participative) דפוס שבו המנהיג מתייעץ עם העובדים מקשיב לרעיונותיהם ועל ידי כך מאפשר להם להשתתף בהחלטות. 4. מנהיגות מכוונת הישגיות -(Achievement-Oriented) גישה שבה המנהיג קובע יעדים מאתגרים ופועל באופן מתמיד לשיפור הביצוע. שני מרכיבים נוספים בתיאוריה הינם:. מאפייני הכפיפים. מאפייני המשימה. על פי התיאוריה, קיימת גמישות במערכת יחסי הגומלין שבין כל מרכיביה. אותו מנהיג יכול להפגין סגנונות שונים של מנהיגות בזמנים 4

ובמצבים שונים. אפקטיביות המנהיג טמונה ביכולתו להיות קשוב לצרכי הכפיפים וביכולתו לסייע להם להגדיר את מטרותיהם ואת הדרכים להשגתן. הביקורת המופנית כנגד תיאוריה זו מתמקדת במורכבותה ובקושי לבחון אותה הלכה למעשה בארגונים. בנוסף, לא נמצא בסיס מחקרי ברור לדרך בה התנהגות המנהיג משפיעה באופן ישיר על רמות המוטיבציה של הכפיפים (997.(Northouse, תיאורית יחסי הגומלין מנהיג - חבר - Theory) (Leader-Member Exchange- LMX- תיאוריה זו התפתחה בשנות ה 7 של המאה העשרים על ידי (975) Dansereau, Graen & Haga ו Cashman (975). Graen & התיאוריה מתמקדת בהבדלים ביחסי הגומלין שמנהיגים מפתחים עם כפיפים שונים באותה הקבוצה. התיאוריה מגדירה שני מעגלים: המעגל הפנימי :(In-group) הינו המעגל הפנימי של הכפיפים הנמצא בסביבת המנהיג. לחברי קבוצה זו יש מערכת יחסים מיוחדת עם המנהיג. הם מפגינים נכונות רבה לקחת אחריות ולפעול למען הקבוצה והמנהיג. בתמורה המנהיג בוטח, מתייעץ, נעזר ומטיל עליהם אחריות ברמות גבוהות. כפיפים אלו עובדים קשה יותר ומפגינים מחויבות רבה יותר כלפי השגת המשימות. פעילותם נעשית מעבר להגדרה הפורמאלית של תפקידיהם. המעגל החיצוני :(Out group) כפיפים מקבוצה זו שומרים על תפקודם במסגרת הגדרת תפקידם הפורמאלית. הם אינם תורמים מעבר למה שהם נדרשים לו במסגרת תפקידם ולכן, זוכים לפחות בחירה או השפעה. מחקרים מאוחרים יותר (995 Uhl-Bien, (Graen & מצאו שככל שהמנהיג משכיל לפתח מערכות יחסים איכותיות עם יותר כפיפים כך מתקבלות תוצאות טובות יותר עבור המנהיג עצמו, כפיפים, קבוצות בארגון והארגון בכללותו. הביקורת המושמעת נגד תיאוריה זו מדגישה כי השימוש במושגים כמו "המעגל הפנימי" ו"המעגל החיצוני" אינו עולה בקנה אחד עם הוגנות ושוויוניות במקום העבודה. בנוסף, למרות שהתיאוריה מקדמת בניית אמון, כבוד ומחויבות ביחסי העבודה היא איננה נותנת הסברים כיצד הם נבנים ואיננה מספקת מסגרת רחבה דייה למדידת המורכבות שבמנהיגות (997.(Northouse, תיאורית מנהיגות הקבוצה Theory) (Team Leadership תחום המנהיגות בקבוצות ארגוניות הינו אחד התחומים הנחקרים ביותר מאז שנות ה- 8 של המאה העשרים. זאת לאור השינויים הגדולים שחלים במבנה ארגונים, כלכלה גלובלית תחרותית, טכנולוגיה מתקדמת ושינויים בכוחות השוק. השינויים המהירים שיקפו את העובדה כי יכולת הארגון לפתח שיתוף פעולה יעיל במסגרת הקבוצות השונות בארגון מובילה לתפוקות הטובות ביותר, ליעילות הגדולה ביותר, לפתרון הבעיות בדרך הנכונה ביותר ולהשגת איכות, יזמות ויצירתיות בצורה מרבית. מאידך, לכישלון הקבוצה עלולות להיות השלכות חמורות על הארגון (997.(Northouse, התיאוריה שמה דגש על הקשר שבין מנהיגות לאפקטיביות הקבוצה והיא שואבת את מושגיה משני תחומים עיקריים:. התנהגות ארגונית Behavior) (Organizational מתמקדת בהתנהגות פרטים וקבוצות בארגונים פורמאליים. התפתחות ארגונית Development) (Organizational שעוסקת בתיאוריות, ערכים ושיטות המניעים שינוי בארגונים.(Nadjiwon-Foster, Smithers & Livingstone, ) קבוצת עבודה (Teamwork) מוגדרת כ"קבוצה שיש בה לפחות שני אנשים הנמצאים בקשר דינאמי זה עם זה, שתלויים הדדית זה בזה ופועלים יחד להשגת מטרה משותפת" ) Cannon-Bowers Blickensderfer, Salas, 997 &). רוב הקבוצות מאופיינות גם בחילופים דינאמיים בתחומים של העברת מידע, משאבים, 5

תיאום בין פעולות הקשורות למשימות השונות, והתאמת הפעילות לדרישות המשימתיות השונות Nadjiwon ( Livingstone,.(Nadjiwon-Foster, Smithers & שני סוגים של מערכות מנהיגותיות מתוארים בהקשר של קבוצות בארגון:. הנהלת הארגון Management) :(Executive אחראית לרמת ההנהגה הרחבה ביותר של הארגון (לדוגמא: מועצת המנהלים או מנכ"ל בי"ח). ברמה זו תפקידי ההנהגה כוללים: פיתוח מטרות ארגוניות, השגת משאבים ופיתוח מערכות שמעודדות שיתוף פעולה בין העובדים. למנהיגים ברמה הזו השפעה קריטית על יעילות הקבוצה כיוון שהם שולטים על המשאבים החיוניים להנעת מאמצי הקבוצות בארגון.. הנהגה ישירה Supervisors) :(Direct אחראית לניהול ולהנהגה הישירים של קבוצה מוגדרת (לדוגמא: מנהל מחלקה ואחות ראשית של מחלקה מסוימת). גם ברמה הזו המנהיגים מחויבים להשגת משאבים, הדרכת חברי הקבוצה לביצועים אופטימאליים וליצירת שיתופי פעולה יעילים בתוך הקבוצה ובין הקבוצה לקבוצות אחרות בארגון. בנוסף, עמדתם מקנה להם תפקיד מפתח ביכולתו של הארגון להוביל שינויים ולהשיג את מטרותיו שכן הם משפיעים באופן ישיר על תרגום יעדי הארגון לרמה המעשית.(Nadjiwon-Foster, Smithers & Livingstone, ) יש לציין, כי השינויים שתוארו קודם במבנה הארגונים הובילו גם לשינוי מבנה הכוח ההיררכי המסורתי בתוך הארגונים מניהול ריכוזי של מנהל הארגון לניהול עצמי של קבוצות הנמצאות נמוך יותר בהיררכיה הארגונית. במקרה כזה, לקבוצה יכול להיות מנהיג במובן המסורתי, אך יכולים להתקיים גם מודלים אחרים כמו רוטציה בין חברי הקבוצה בתפקיד המנהיגותי הפורמאלי (997.(Northouse, יתרונה של התיאוריה הוא בעובדה שהיא מתמקדת בצורה ישירה בעבודתן של קבוצות בארגון ובגורמים שהופכים אותן לאפקטיביות וכן בדגש שהיא נותנת להיבטים המשתפים שיש למנהיגות הקבוצה. נקודת התורפה של התיאוריה קשורה לעובדה שהיא יחסית חדשה ולכן יש יחסית מעט מחקרים שיכולים לבסס את המודל שלה.(Northouse, 997) מנהיגות מעצבת Leadership) (Transformational כתיאוריה מובילה כיום מושג המנהיגות המעצבת הופיע לראשונה כגישה משמעותית בחקר המנהיגות, בעבודתו הקלאסית של הסוציולוג Burns (978). Burns הגדיר לצד המושג "מנהיגות מתגמלת" את המושג "מנהיגות מעצבת" שנבחנת בעיקר ביכולתה להרים את ציפיות הכפיפים ולהניע אותם לעשות "מעל ומעבר" למה שציפו מעצמם. מאז תחילת שנות ה 8 של המאה העשרים, גישת המנהיגות המעצבת מהווה את אחת הגישות המרכזיות בחקר המנהיגות. חיפוש מילות מפתח על חומרים שפורסמו בנושא מנהיגות בין השנים 99- במאגר הנתונים,PsycINFO מגלה שבנושא מנהיגות מעצבת או מנהיגות כריזמטית נערכו יותר מחקרים מאשר בכל תיאוריה אחרת על מנהיגות (4 Piccolo,.(Judge & מדובר בגישה כוללנית המשמשת לתיאור קשת רחבה של דפוסי מנהיגות מהרמה האישית של יחסי מנהיג מונהגים ועד לרמת מנהיגות הקבוצה ומנהיגות הארגון כולו 997).(Northouse, המושג "מנהיגות מתגמלת" נטבע בשנות ה 6 על ידי הפסיכולוג החברתי (964), Hollander אשר ראה את תופעת המנהיגות כולה כמבטאת יחסי גומלין חברתיים של מתן תמורת קבלה. המנהיג מוביל את הקבוצה לקראת השגת מטרותיה ובכך הוא עונה על צורכי חבריה ומגשים את ציפיותיהם. עמדת המנהיגות היא התמורה שאדם מקבל בעד יכולתו לעמוד בציפיות חברי הקבוצה. ככל שהפער בין ציפיות המונהגים לבין מימושן קטן יותר כך נהנה המנהיג מתמיכה ואמון רבים יותר. 6